שיאצו

שיאצו מבחינתי היא אומנות כמו שהיא מקצוע. מדובר באומנות טיפול יפנית שתחילתי בשנות העשרים של המאה העשרים. היא משלבת לחיצות לאורך מסלולי זרימת האנרגיה באמצעות אצבעות, כפות ידיים מרפקים וברכיים כדי לשפר ולאזן את זרימת הצ'י בגוף.

התפיסה הבסיסית בשיאצו היא שהעולם מתנהלת תוך איזון דינמי מתמיד בין חסך לעודף. בתחילה נוצר חסך כמו רעב, והתגובה הטבעית היא יצירה של עודף שידחוף אותנו למלא את החסך. כאשר החסך מתמלא גם העודף מתאזן. זהו מעגל טבעי ובריא שקורה בתוכנו בכל רגע נתון. הבעיה מתחילה כאשר העודף לא מצליח לאזן את החסך, ואז המעגל הופך לפטולוגי. האיזון מופר והעודף והחסך מתחילים לייצ רבעיות-כל אחד במקום בו נוצר. העניין הוא שהעודף ייצר בעיות קשות ומציקות יותר, ולכן יטפלו בו ול אבחסך-למרות שהוא זה שהתחיל את הבעיה.

לכן בשיאצו הטיפול מתמקד במציאת ומילוי החסך, כדי לאזן מהשורש את המעגל הפטולוגי. יש פה גם אמירה פילוסיפית עמוקה, הנוגעת לאיזון פנימי ולבריאות ואושר. אדם מוכשל על ידי חולשותיו, ולכן כדי להיות בריא ולהצליח לשגשג צריך לרכז את תשומת הלב בחיזוק החולשות. כשתיתן לאדם את התמיכות הנכונות הוא יכול להגיע מאוד רחוק.

התחלתי ללמוד שיאצו בגיל 21, ומזה 18 שנים אני מטפל בשיאצו. מבחינתי אין שני לו בהזנה ותמיכה-הן בבעיות אורטופדיות, הן בבעיות רגשיות, ובאופן כללי במצבים כרוניים של חולשה וחוסר איזון. השיאצו מצוין גם ככלי לתחזוקה אישית בכל הרמות, מהפיזית עד הנפשית.

 
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support